איך עובד חוש השמיעה?
השמיעה היא חלק מהותי וחיוני לתקשורת שלנו עם הזולת ועם הסביבה. דרך התוודעות לצלילים, אנו יכולים לדעת את אשר מתרחש סביבנו, לנווט את דרכנו, להאזין לחברנו ולתקשר עמם בחזרה. אך בעוד שעבורנו זהו נתון בסיסי ומובן מאליו, חוש זה מתבסס על מכונה משומנת ויעילה המורכבת מארבעה רכיבים שבאוזננו, כל אחד מהם משחק תפקיד חשוב ומהותי לשמיעה תקינה.
המכניקה מאחורי חוש השמיעה
נתחיל מהסוף – סיומו של התהליך צריך להתרחש במוחנו שמסוגל לפרש את המסרים העצביים לכדי צלילים וקולות. כדי שהתהליך הזה יתרחש, כל חלק באוזננו ממלא תפקיד קריטי בהעברת הקול.
האוזן החיצונית
כשמה כן היא, וזוהי למעשה האוזן שאותה אנו יכולים לראות יחד עם תעלת האוזן הגלויה אלינו בחלקה. חלק זה של האוזן כולל את האפרכסת המכנסת את גלי הקוד באופן ממוקד הישר דרך התעלה וממנה אל עור התוף.
רגע לפני שנמשיך אל האוזן התיכונה שבה הקסם מתחיל להתחולל, נתעכב על התעלה שתפקידה הנוסף הוא להגביר את תדירות גלי הקול.
האוזן התיכונה
עתה לאחר שעברו את האוזן החיצונית, פוגשים גלי הקול בעור התוף שניצב בתפר שבין האוזן החיצונית לתיכונה. עור התוף הינו קרום דק ומתוח אשר רוטט בכל פעם שגלי הקול פוגשים בו. מעברו השני של עור התוף, בתוך האוזן התיכונה, מחובר קרום עור התוף לעצם זעירה ועדינה הנקראת פטיש ואליה מחוברות עוד 2 עצמות הנקראות סדן וארכובה.
הרטט המופעל על עור התוף מוביל לפעולת שרשרת המניעה את העצמות הללו ומשם שגלי הקול ממשיכים אל האוזן הפנימית.
האוזן הפנימית
פעולתן המכנית של עצמות השמע שבאוזן התיכונה מסתיימת עם הגעתן אל עבר עצם הקוכלאה, שזכתה לשם שבלול וזאת לאור צורת הספירלה המאפיינת אותה. עצם זו, הפועלת כמעין מיכל, כוללת נוזל האחראי על השמע וגם על שיווי המשקל.
לאחר פעולתן המכנית של עצמות השמע שבאוזן התיכונה, מיכל זה רוטט ועמו הנוזל הכלוא בתוכו. הרטט של הנוזל מוביל להנעת שיערות זעירות הממוקמות על עצם הקוכלאה, ושתפקידן הוא לייצר אותות חשמליים (עצביים) המועברים אל המוח.
המוח
למעשה, תפקידן של השערות הזעירות הוא להמיר את המכניקה של גלי הקול באותות חשמליים. לאחר שכלל התהליך המכני שעוברים גלי הקול, מומר לאותות עצביים, מוחנו קולט את האותות באזר הנקרא גזע המוח, הוא האזור שבו ממוקמת מערכת העצבים המרכזית.
כיצד חוש השמיעה עלול להיפגע?
כפי שניתן לראות, חוש השמיעה מבוסס על תהליכים מכניים המומרים לאותות חשמליים. לקות שמיעה אם כן, עלולה להתרחש מפגיעה בכל אחד מן השלבים שצוינו לעיל, וכך להתבטא במידות שונות של חומרה.
כך למשל, ירידה בשמיעה כתוצאה מהזדקנות, נובעת בעיקר מהפחתה במספר השערות הממוקמות על עצם הקוכלאה. לעומתה, לקות שמיעה מולדת נובעת בעיקר ממחסור בחלבון קונקסין הנובע מתורשה גנטית מאחד או שני ההורים.
פגיעה בשמיעה כתוצאה מטראומה עלולה להתרחש מקרע בעור התוף עקב רעש בעוצמה חריגה או כתוצאה מפגיעת ראש העלולה להוביל לנזק מוחי.
בכל ירידה בשמיעה זמן תגובה הוא חיוני, וחשוב לפנות לצורך קבלת אבחון רפואי והתאמת דרכי הטיפול המתאימות ביותר.